הבלוג- סיפורי סבתא #יום הכיפורים
שנים אני מספרת לחברות שלי על ממה, סבתא שלי. הבלוג הזה לא היה מתוכנן, הוא נולד מההבטחה שלי להעלות את כל המתכונים שלה לאתר. אבל פתאום הסיפורים פשוט זרמו, וזכרון אחד העלה עוד שלושה. הרבה מהסיפורים כאן הם על ממה שלי ועל איך, במשך כל כך הרבה שנים ודרך כל כך הרבה מקומות, דרך הידיים והלב של כל כך הרבה נשים, אוכל חיבר ועדיין מחבר, את המשפחה שלי יחד. שנים שסבתא שלי אומרת לי, "מבשלת צריכה להבין מה היא עושה". תכף תקראו, תאמינו לי, אתן.ם תראו שהיא מבינה. לא רק בבישול.
יצאתי עם חברה לטיול רגלי קצר בהרים שליד הגסטהאוס. גבוה, די קריר, ואנחנו הולכות בלי באמת לדעת לאן. סיפרתי על הסיפור עם השופר מהכפר בגסו בשנה שעברה ואמרתי לה שהשנה עדיין לא שמעתי שופר. המשכנו ללכת, הדרך היה ירוקה ויפיפיה והשמיים בהירים. פתאום, בשביל אחר לא רחוק מאיתנו הלכו שני גברים. אחד מהם עצר וצעק "שנה טובה" ענינו "שנה טובה", ואז הוא שאל "רוצות לשמוע שופר"? וכך שוב, הפעם על אמצע ההר, ארבעה אנשים, שני גברים ושתי נשים, מתחברים איזה חיבור שאי אפשר להסביר, דרך הצליל המיוחד הזה של השופר.
לסיפור המלא3 הערות