הבלוג- סיפורי סבתא #לחם בית
שנים אני מספרת לחברות שלי על ממה, סבתא שלי. הבלוג הזה לא היה מתוכנן, הוא נולד מההבטחה שלי להעלות את כל המתכונים שלה לאתר. אבל פתאום הסיפורים פשוט זרמו, וזכרון אחד העלה עוד שלושה. הרבה מהסיפורים כאן הם על ממה שלי ועל איך, במשך כל כך הרבה שנים ודרך כל כך הרבה מקומות, דרך הידיים והלב של כל כך הרבה נשים, אוכל חיבר ועדיין מחבר, את המשפחה שלי יחד. שנים שסבתא שלי אומרת לי, "מבשלת צריכה להבין מה היא עושה". תכף תקראו, תאמינו לי, אתן.ם תראו שהיא מבינה. לא רק בבישול.
זה כנראה סיפור שיכול להסביר את האהבה הקיצונית, חסרת הגבולות, שיש לי ללחם. אני מוכנה בכל שעה, בכל יום, לוותר על כל ארוחה, ולהחליף אותה בלחם בית חם ומנחם. האמת, שהכי אני אוהבת לחם עם חמאה (טבעונית כמובן), עגבניה ומלח (בכל זאת, אני הנכדה של עמרם). אם אפשר גם עם צלוחית קטנה של זיתים שחורים. אבל את זה אני אוכלת רק כשסבתא שלי לא רואה, כי זה אוכל של אבלים, ולא בא לי לחטוף ממנה צעקות.
לסיפור המלא0 הערות