זעפרן

טוב, כל מי שגדל בבית מרוקאי שמע סיפורים על כמה התבלין הזה יקר, כמעט כמו הסיפורים על כמה המלך במרוקו אהב את היהודים ודאג להם. 

מסתבר שסבתא שלי משתמשת בו לא מעט. 

היא קונה אותו בדר"כ בקנדה (השם אולי יודע למה, היא החליטה ששם הוא הכי טוב) וכל פעם שיש לה הזדמנות היא מסנג'רת מישהו להביא לה ואוגרת קופסאות קטנות מלאות בחוטים, שהיא קוראת להם, חוטי זהב.

"קופסא עם חוטים כמו זהב"

אז איך עובדים עם זעפרן לשיטתה-

לוקחים מחבת טפלון ומחממים אותה היטב. 

מכבים את האש ומניחים את תכולת הקופסא כולה על המחבת, ובעזרת כף עץ מערבבים בעדינות את הזעפרן על המחבת ("את מעבירה את הזעפרן, ככה בעדינות, מצד לצד, שלא ינוח על המחבת").  

ואז יש שתי אפשרויות, האחת פשוט לעבוד עם מכתש ועלי, והשניה עממית יותר, ועובדת נהדר, לוקחים כף וכפית. 

מניחים חלק מהחוטים בכף ובעזרת החלק האחורי של הכפית מועכים את חוטי הזעפרן עד שהופכים גרגרים ממש קטנים, כמעט אבקה. 

מעבירים לקופסא  קטנה (ממש קטנה, כן? זה תכלס איזה גרם וחצי הדבר הזה) ואז שוב עושים את אותה פעולה  עם החוטים שנשארו, עד שכל הקופסא הופכת לגרגרים קטנים.

מאחסנים בקופסא סגורה היטה במקרר.